חלקכם
כבר יודעים את הבשורה. ברגע שאימא שלי כבר ידעה, לא היו לנו עוד סיבות
להסתיר זאת למרות שאני העדפתי להמתין עד לרגע שהוא כבר הועבר לחזקתנו.
אז כן חברים: מצאנו את הספר תורה!!
לא
חשבתי שזה יקרה כל כך מהר מאז פרסום הרשומה האחרונה שלי ( עדיין לא הספקתי
לענות לכל התגובות שלכם) שם הייתי אופטימית אבל מוכנה להמתנה של כמה
עשורים.
הכל התחיל בסוף חודש שעבר. חברת משפחה התקשרה בשעות הבוקר לאימא שלי והודיעה לה שיש הודעה קופצת בYNET על תפיסת חוליית גנבי ספר תורה. אימא שלי שלא מבינה כלום בעברית – ועוד פחות יודעת מה זה YNET, מתקשרת אליי ומבקשת ממני לבדוק. מחפשת מבזקים ואז קופצת הודעה:
באותו
רגע אני עושה שמור ושולחת לאחי בוואטסאפ. אני רואה שהוא מחובר וקיבל את
ההודעה והוא לא מגיב. אני שוב מתעצבת מהאדישות שלו אבל ממתינה. בשעה 14:30
הוא מתקשר אליי ומעדכן אותי : המשטרה כבר יצרה איתי קשר מאתמול. לא עניתי
לך כי רציתי קודם כל לבדוק משהו. הוזמנתי לזהות ספרי תורה היום מתוך התכולה
שנתפסה, יש כרגע 3 ספרי תורה שהועברו לתחנת משטרה בצפון, אבל היו ישנים
מאד. בקיצור לא שלנו.
- אה..אבל מה אמרו לך? הכנופיה הזו קשורה אלינו?
- יש מצב
טוב ... לא אצליח להוציא ממנו יותר מזה. החקירה ממשיכה.. המשך יבוא.
3
ימים עוברים והוא מתקשר אליי: יש אצלך תמונות ברורות של הכתב של הספר
תורה. אני צריך להתייצב שוב מחר. הביאו עוד 8 ספרי תורה. בערב חיפשתי
ולצערי לא הייתה תמונה אחת מתוך 1800 צילומים שעינו בעת הכנסת ספר התורה,
בה רואים בבירור את הכתב. כולן היו מהצד מזווית וכו.... אבל – כמה תמונות
צולמו מגב ספר התורה כאשר הקלף חשוף לחלוטין. שם רואים בבירור כתמים שמקורם
מצבע הפרווה.
למחרת
בסביבות 11 בבוקר הוא מתקשר אליי: זיהיתי אותו... זהו ! זה שלנו. אין ספק
בכלל. השוטר אמר אין מצב שלשתי פרות יש את אותם כתמים במדויק. אחד על אחד.
נשארתי רגועה. נטולת רגש.. פרקטית: ומתי מקבלים אותו? לא לשמוח בטרם עת.
צריך
קודם כל שעוד מישהו מבית הכנסת או הסופר סתם יזהה אותו. אם אין חילוקי
דעות לגבי הבעלות של הספר ואם אין עוד דרישה על ידי משפחה אחרת – תהליך
השחרור לא אמור להיות ארוך.
רק
לאחר שניתקתי, קלטתי שלא שאלתי אותו כלום על הפרטים של החקירה. הסתבר לאחר
מכן, שגם לו , לא סיפרו כלום... או מאט מאד. לא ברור איך – המשטרה עקבה
אחר 2 תושבים מטבריה. דרכם הגיעו לבעל חנות גדולה בירושלים (הכי גדולה
מסתבר) שהזמין ספרי תורה. המשטרה נחתה עליו באותם רגעים שנכנסו לחנות שלו
משלוח של ספרי תורה.
וכאן
גדולת "השומר עלינו". ספר התורה שלנו לא היה בין אותם ספרים שהגיעו.
המשטרה שאלה את בעל החנות אם יש עוד ספרי תורה בחנות שהגיעו מאותו ספק. הוא
הצביע על מדף ....
כמה
ימים לאחר פשיטת המשטרה – משפחה אחרת מירושלים הייתה אמורה לבוא לאסוף את
הספר תורה (שלנו) שעבר שינוי קל. החליפו לו את המוטות (אחי טוען שהן יותר
יפות ממה שהיה במקור) ומעיל עם שם אחר הולבש עליו.
ספר התורה נרכש מהגנבים 12000 ₪ ונמכר על ידי בעל החנות 150000 ₪!!
נכון
לכתיבת שורות אלו – ספר התורה עדיין במשטרה וזוהה על ידי רב בית הכנסת.
התחייבנו לא לבצע בו שינויים במוטות עד לסיום החקירה והמשפט.
דבר
אחד מעציב אותי: בעת הכנסת ספר התורה (בפעם הראשונה) הגיעו בני משפחה
וחברים מכל קצוות טבל. הם התכבדו בכתיבת האותיות האחרונות ... בני משפחה
וחברים, חלקם כבר לא בן החיים. ספר התורה היה עבורי מין המשכיות בין הדור
ההוא לדורות שלאחר מכן... מזכרת נפלאה שנמחקה על ידי בעל החנות כשניסה
להפוך את הספר תורה לחדש שיש להוסיף לו את האותיות האחרונות. כרגע הספר
פסול וברגע שיוחזר לנו יועבר לסופר סת"ם על מנת לשקמו.
עוד פחות מחודשיים הבר מצווה של קונצון... ב"ה יספיק לקראו בו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה