20

24/12/2014 09:04:04

חתיכת סיפורים יש בתקופה שארוכה 20 שנה. 48% מחיי. החצי הראשון עבר בחוסר מודעות, (יונקות וילדות) למידה וקליטה (נעוריי ועוד קצת) אבל החצי השני – הוא המשמעותי ביותר.... זה שהתחיל לפני 20 שנה בדיוק – ב-24/12/94... ערב לפני שישו נולד... אני עליתי לארץ הקודש.

עם התואר שלי ביד ומזוודה במשקל 20 קילו, התייצבתי כבר למחרת למשרד הקליטה שבתל אביב. נתנו לי את הסל קליטה שמיועד לצרפתים: 700 ₪... עם זה אני אמורה להתחיל את חיי.. וזה כל מה שאקבל ממדינת ישראל! כשבדקתי למה הרוסים מקבלים סכומים עם כמה אפסים רבים.. ענו לי שהצרפתים נחשבים לעשירים... ואני הרמתי גבה... סליחה ?? אני בת 24.. סיימתי הרגע לימודים באוניברסיטה.... איזה "מטען כספי" בדיוק ניראה לכם שיש לי"?

2 רחובות משם עמדה לשכת העבודה של האקדמיים... זו כמובן הייתה התחנה הבאה שלי: יש לי משרה של קופאית בסופר.. הציעה לי הפקידה... כבר על ההתחלה הרגשתי גועל ממה שקורה בישראל ומהר מאד ירדתי בחזרה לקרקעית ה-over ציוניות שלי. דאגתי למצוא לבד עבודה בלי העזרה שכביכול (לא) נתנו לי במשרדי הממשלה.

שנת 1995 – גילוי גוש בחזה (הסיפור המלא כאן)

שנת 1996 – לימודי הסבה לראיית חשבון

שנת 1997 – אחי הקטן התחתן בחודש 02/97
- אני התחתנתי בסוף חודש 10/97 לאחר שחמתי סיימה שנת אבל
- בחודש 11/97 עברנו לגור במעונות הטכניון.. כאשר חלקנו ביחד עם 2 סטודנטים נוספים את חדר האמבטיה והמקרר... גהנום! עשן סיגריה בכל מקום, בשר לבן במטבח... ואני כ"נקבה" יחידה – חשבו שעליי מוטל ניקיון המקום.... וכשאני חושבת על כל הזוגות הצעירים שרוצים דירה ברמת אביב כבר טרום שנות נשואים.... אני חושבת: דור מפונק!!
- 12/97 אחיינית הראשונה שלי – אוריה נולדה .. אבל אצל הדתיים זה בחנוכה זה אגב היום הולדת היחיד שאני  זוכרת מתוך כל האחיינים ואחייניות שלי

שנת 1998 – התחלתי לעבוד בטכניון חצי משרה במחלקת השקעות וחצי משרה במחלקת חשבון סטודנטים. עבור 2 המשרות החלפתי בנות שיצאו לחופשת לידה ובתום החופשה שלהם.. החליטו להשאיר אותי בגלל כישוריי (כן מותר לתפוח לעצמי על השכם) ולכל מי שסקרן לדעת: לא  ממש לא קיבלנו הנחה בשכר לימוד עבור בעלי שהיה סטודנט!!

שנת 1999 – לא חקוק לי משהו מיוחד

שנת 2000 – אוגוסט 2000, בעלי מסיים את התואר
- ספטמבר 2000, נולד בנינו הבכור... ברית ביום שישי, ערב ראש השנה, יום של מהומות בהר הבית והאינתיפאדה השנייה.

שנת 2001 – הורות הורות הורות....

שנת 2002 - הורות עבודה הורות עד הלידה של הליצן שלי בסוף דצמבר 2002

שנת 2003 – הורות הורות הורות

שנת 2004 – הורות עבודה הורות .... יצירה.... הורות... יצירה.... עבודה... גילוי תפוז

שנת 2005 – הורות עבודה הורות .... יצירה.... הורות... יצירה.... עבודה ... גילוי עולם הבלוגים

שנת 2006 – 02/06 הנסיכה המדהימה שלי מגיעה לחיק משפחתנו
- 09/06 המדען נכנס לכיתה א'               

שנת 2007 – 05/07 – גילוי המחלה
- 10/07 ערב ראש השנה, אחי עושה תאונת דרכים בדרך מיוקנעם לגבעת זאב. אני מבלה את החג ממחלקת טיפול נמרץ בלינסון למחלקת טיפול נמרץ שניידר. זוג הורים ו- 2 ילדים מאושפזים.. 3 ילדים נוספים עם חבלות לא מסכנות חיים וישחוררו באותו יום.         
- 10/07 - 10 ימים אחרי התאונה, ולאחר תקופה של חצי שנה של הכחשה, תקווה ייאוש... אבא שלי נפטר בגיל 70. מאותו רגע נולד בתוכי אדם אחר.. אדם כועס.. ממורמר... האבל נמשך שנים ומחק מחיי כל דבר טוב או כל טעם טוב... 20% מהבלוג שלי עוסק בכאב ובהתמודדות עם האובדן.

שנת 2008 – 08/08 – פגישת מחזור – 20 שנה אחרי                

שנת 2009 – 06/09 הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו של אבא שלי ז"ל
- 09/09 – הקונצון עולה לכיתה א'

שנת 2010  - 08/10 - מפסיקה להניק את הנסיכה. כן כן למי שעדיין לא יודע ... תקופה שארכה 4 שנים ו-7 חודשים של עונג
– 12/10 בת מצווה האחיינית שלי אוריה

שנת 2011 – רכישת הבית החדש על הנייר

שנת 2012 – 04/12 בר מצווה האחיין שלי - מאור

- מלחמה מאד קשה מול מערכת החינוך על מנת שבננו ילמד בבית ספר לחינוך מיוחד בידיעה שיש בארץ כ-10 בתי ספר כאלה. נושא ADHD מאד משמעותי בחיי ותופס כ-10% מהרשומות בבלוג שלי.
- 09/12 הנסיכה עולה לכיתה א'

שנת 2013 – 03/13 – מתחילים להכשיר את הקרקע לקראת הבניה
- 04/13 – בת מצווה האחיינית שלי רחל
- התארגנות לקראת הבר מצווה של הבכור שלי. 10% מהבלוג שלי עוסק בחוש הומור (למבינים) בכל מה שעולה בעת   אירוע שכזה. 09/13 – הבר מצווה של ליאל

שנת 2014 – 07/14 – פרס הבלוגיה לבלוג ויצאתי לעולם
– 08/14 – בת מצווה של האחיינית שלי גיטל
- 09/14  תקופת  ביראות לא טובה במיוחד. מתחיל בניתוח אפנדיציט שהיה בשלב מסכן חיים, לממצאים פתולוגים מדאיגים שמצריכים המשך בדיקה וטיפול. בנוסף לעוד כל מיני בעיות רפואיות אצל בני המשפחה.

והינה סיכום מהיר של 20 שנה בישראל. כמובן שהיו אירועים רבים שלא צוינו כאן.. מסיבות , ימי הולדת, נופשים וטיולים, פרידות ולידות. מלחמות ובחירות.. בקיצור..

חתיכה... חתיכה רצינית של חיים

היום 20 שנה שאני עליתי לישראל....