פורסם ב-28 באוקטובר 2007, 14:26
במדור
עד 120 אבא
כולם אומרים לי שאין זכות יותר גדולה מלהיטמן ביום שישי.
אבל אותי. זה לא מנחם.
עד הרגע האחרון, באמת ובתמים, האמנו שאולי נס גדול יהיה פה.
הבית אומה אדם. הטלפון לא מצלצל. הוא בממתינה מתמדת.
לא מאמינים. לא מעקלים.
גם אנחנו.
והחושך ירד. כולם חזרו מבית הכנסת.
הדלת פתוחה, ואני עוד ממתינה לך שתיכנס ותשיר לנו: "שבת שלום" בקולך המזמר.
וכמו בכל פעם, כולם קמים לקבל את פניך, בברכה ובנשיקה.
השולחן ערוך.
המקום שלך בראש נשאר ריק. אתה כבר לא תקדש עבורנו.
עכשיו גם המלאכים בוכים.
אבא,
היית בעל נהדר
היית אבא למופת
היית סבא מדהים
היית חבר אמיתי
תם כאבך.
שלנו רק מתחיל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה