פרויקט הבית 5 – המטבח ג`

22/06/2014   10:29:49 

 זהירות רשומה ארוכה, אבל כל מילה מעלה את רף האבסורד

אז כמובן המשכנו לחפש. בעיקר אני המשכתי לחפש. קבענו עם מטבחי "זין " ברמת גן.

באותו בוקר, יום חמישי יש לציין, בעלי הלך לבית הכנסת לעשות קדיש לאבא שלו ז"ל, השעה בערך 6:10 ואני מטפסת על כיסא לתפוס חולצה ממוקמת גבוה בארון בגדים שלי. מושכת ומתכוונת להניח  את הרגל על ריצפה כשפתאום אני מוצאת את עצמי נשלחת לקרקע, שומעת קלק חזק מכיוון הקרסול נוחתת במגביל על פינת מגירת הנעליים שהייתה קצת פתוחה, מתקלף לי המרפק וחלק מהצד באזור הצלעות. בקיצור צעקה חזקה ממני (דווקא אני שיש לה כוח סבל גבוה) הילדים נבהלים ורצים לכיוון החדר ומנסים להקים אותי אבל אני מתחננת שלא יגעו בי ושיתנו לי קצת זמן להתאושש.... אז איך לעזאזל כל זה קשור למטבח 

ערב קודם לכן קיבלתי צלצול טלפון מהמעצבת של מטבחי זיו. מאתי (כן עם א`. יש לי את הכרטיס ביקור שלה למקרה שמישהו מכם ירצה בסוף קריאת הרשומה הזו) שואלת אותי אם הפגישה ליום חמישי בערב בתוקף. אני מעדכנת אותה שכן.

-          אבל תביני, לפני שאת באה את צריכה לדעת שאצלנו מטבח מתחיל מ-35,000 ₪.

הסכום לא הפחיד אותי, התמודדתי עם כפליים מזה, אבל הגישה מאד לא מצאה חן בעניי. אומנם אני מבינה שאת לא רוצה לבזבז את זמנך על תפרנים, (ויסלחו לי כל האנשים שחיים מאמצעים דלים... זה בדיוק מה שהרתיח אותי.. הסלקציה הזו), אבל מפה וכבר לוותר על אפשרות למכור משהו. מה קרה? השוק כל כך מצליח? אין תחרות? עזבו...

-          כן אני יודעת, והיא חוזרת שוב על מילותיה הלא נעימות לי לאוזן
-          כי את מבינה אין טעם שתבואו אם זה לא הכיוון שלכם...ואני מכשפה בהיכון כבר יודעת שהיא הולכת לשלם יקר על הרגע הזה
-          אל תדאגי, לא אבזבז את זמנך, אני יודעת בדיוק מה אני רוצה, את התכנון, כל ארון וכל מגירה אני כבר יודעת. לך נשאר רק לתת מחיר. ... פגעתי בול.. היא מתנפחת
-          אבל אני בעלת הניסיון... את לא רוצה לשמוע את דעתי
-          בשביל זה אני באה חחחח אני חושבת לי בשקט

אני יוצאת מהבית מגף אחד נעל בית אחד... לא יכולה בכלל להניח את הרגל לרצפה. בעלי עוזר לי להגיע לרכב, ולרדת ממנו להיכנס לאולם תצוגה של מטבחי זיו. אני מתנצלת מראש על הופעתי הזולה, שלא תחשוב שאני לא עומדת בסטנדרט של ה-35000 ₪ חלילה ובאותם רגעים כל רעלי המכשפה שבי בוערים בי. היא מזכירה לי את השחקנית אסתי זקהיים... בול אבל בלונדינית ולא ג`ינג`ית. הכל הזכיר אותה. הגודל, התסרוקת ואפילו כל התכשיטים הענקיים שענדה באצבעות ובזרועות. היא מציעה לנו לשתות, מתיישבת בכבדות ואז מתחילה לדבר.... על עצמה!

-          איזה כיף!! איזה כיף שיש לקוחות כאלה. (ואני מסתכלת עליה ולא מבינה .. רק הגענו. היא כבר חולה עליי... אני עם נעל בית..זה מה שעושה לה את זה?) כל היום כווולללל היום אני מקבלת טלפונים אני מקבלת פקסים מאנשים שאומרים לי כמה הם מרוצים ממני. אני נותנת לכולם את הנייד הפרטי שלי. אפילו ב-3 בבוקר אפשר להתקשר אליי.. יש אפילו שמתקשרים אחרי 15 שנה לחזור לקנות אצלנו.

ואני חושבת לי בראש... ב-3 בבוקר? מפריעים לך בענייני תכנון מטבח!!! תגידי את שומעת את עצמך? מה זה? מו"מ לשחרור החטופים! ובדיוק נכנסת שיחה... לנייד הפרטי שלה. מישהו בקו השני תופח לה על השכם והיא בעננים. אני מסתכלת על בעלי. היא כבר מעצבנת אותי. היא לא סיימה לדבר, שנכנסת שיחה נוספת לטלפון השולחני. היא מתנצלת ומודיע לנו שמודיעים לה מהמזכירות שהיא קבלה פקס תודה הרגע. היא כמובן קמה במהרה להביא לנו אותו שניקרא עד כמה היא מוכשרת ומוצלחת וכו`. כו`... ואז יורד לי האסימון... אני מסתכלת על המעצבת השנייה שיושבת במשרד הסמוך מאחורי זכוכית. זו היא שמתקשרת ושולחת פקסים. כנראה תרגיל מכוון ביניהם לעזור לסגור עסקאות. אנחנו יושבים אצלה בחדר כבר 15 דק` והיא דיברה רק על עצמה. עדיין לא שאלה במה אנחנו מתעניינים, בית פרטי, חדש או יד שנייה... כלום. היא והיא והיא... היא מעצבת, היא מוכרת בחנות מטבחי זיו והיא גם מורה בשינקין. או קיי הבנו עכשיו את יכולה להתעניין בנו קצת!!

לא עוד לא. היא רוצה קודם להראות לנו 2 סרטונים על מפעל מטבחי זיו שממוקם באיזה ישוב... חשוב לציין שהוא שם מסיבות אידיאולוגיות (ולא חסכוניות בכלל בגלל הטבות מס) ושזה על מנת לספק עבודה לתושבים ששם. רגע אני מנגבת דמעה! לא לא כואבת לי הרגל. אני מתרגשת מסיפור הפרברים שלך. ואז מתחילה להראות לי תמונות של עבודות שעשה...

עברו עוד 10 ד`. בעלי מקבל שיחה. הוא יוצא החוצה. היא סוף סוף קולטת (או שלא) שמשעמם לנו. מה הצרכים שלכם היא שואלת. רגיל? בשרי חלבי? כלים לפסח?
-          כן, אבל אני יודעת מה אני אוהבת
-          אל תדאגי היא קוטעת אותי, יש לי דגם בול עבורך, תיראי פה פס ארוך ופה עוד פס ארוך, הכל ארונות למטה. מה את אומרת?
ממבט אווירי זה מזכיר לי אזור מוצנע של אישה. גם גומר לי את כל השטח הפתוח של המטבח וגם לא מנצל בכלל את הקירות לגובה. מאיפה באת לי פתאום. אני מבקשת שהיא תוסיף לי דלתות ארון עם זכוכית, היא טוענת שזה יקר בשבילי. אני מבקשת דבר כזה או אחר והיא לא מתביישת להגיד לי שזה לא לתקציב שלי. הזמן אוזל כבר 40 דקות אצלה והיא עוד לא התחילה לסרטט כלום. אני שולחת סמס לבעלי... בוא נעוף מפה. אבל חבל באנו עד לכאן. בואי לפחות נקבל הצעת מחיר על מה שאת מבקשת. טוב.

אני אקצר ואגיע ישר לרגע התמחור והצעת מחיר. דבר ראשון היא לא מאפשרת לנו להסתכל על הציור התלת מימד. כל שניה מכבה את המסך. עוד לא קלטתי איפה היא מיקמה את הכיור , איפה יש מגירות ואיפה המקרר, שהיא מתחילה לשלוף: 42000 ₪ זה המחיר, על זה אני עושה לכם הנחה (הנחה? עוד לא ביקשנו כלום כבר את מתנדבת להנחה), ואם אתם משלמים במזומן אני עושה לכם עוד הנחת מזומן. 37000 ₪. סוגרים? בעלי אומר לה. לא מה פתאום מה סוגרים. אנחנו צריכים עוד לחשוב. היא משחקת אותה מפותעת. כאילו יש מישהו בישראל שסוגר ב5 דק` מטבח ועוד במחיר כזה?
-          יש לכם כרטיס חבר, היא שואלת?
-          אולי לאחי כן? עונה בעלי.
-          יופי תן לי כרטיס חבר עכשיו, תתקשר אליו ואני עושה לך ב-32000 ₪. אני מסתכלת על בעלי בשוק. היא לא שפויה. היא רואה שאנחנו מהססים.
-          אתם יודעים מה, אתם יכולים לשלם עם הכרטיס אשראי שלכם, רק תנו מס` כרטיס חבר של מישהו ואתם מקבלים את ההנחה...יש לכם חבר אין לכן חבר אני אצ`פר אתכם.  ואני גם מוסיפה לכם מדיח כלים בשווי 4000 ₪. (נכון שאתם חושבים שאני מבלפת)
-          רגע, אומר לה בעלי, תוציא לנו הצעת מחיר, מה זה כולל, נחשוב על זה ונעדכן אותך.
-          סוגרים עכשיו? יאללה השעה 19.30 אתם לא יכולים לעשות לי את זה. לצאת בלי לסגור עסקה. חקו שנייה אני מתקשרת לראות אם אני יכולה לקבל עוד הנחה מיוחדת עוד מעבר לחבר.
אני מסתכלת על בעלי, רומזת לו, יאללה בוא נעוף מפה. היא לא שפויה. מה באמת חשבה שנבוא, תתיישב איתנו 45 דקות על סיפורים עצמיים, 5 דקות על עיצוב ונחתום לה על 32000 ₪ במזומן וגם נזייף מס` כרטיס חבר. היא מתחילה לקלוט שהיא לא הולכת לסגור עסקה. התון דיבור שלה משתנה מסוכר דביק לחסרת סבלנות. איב בעלי קם לכיוון החוצה, אני עוד משחקת אותה מתלבטת. כאילו לא נעים... בזבזנו לה את הזמן ולא סגרנו על מטבח מינימום 35000 ₪.  איב אומר לה להתראות, היא מפנה לו את הגב ולא עונה.

אז למחרת בבוקר דאגתי לשלוח פקס למשרד. כמו שהיא אוהבת. והפעם אחד אמיתי.. ממני ולא מחברה שלה לחדר:

לכבוד מאתי

המלצה

שלום וברכה

ביום חמישי ישבנו איתך לתכנון מטבח. למרות שהייתי פצועה – לא זלזלתי לרגע בפגישה שקבענו והגעתי לשבת איתך במטרה אמיתית להזמין מטבח.

לצערי – חשתי בעת הפגישה שלנו מאד לא נוח. את קודם כל פתחת את הפגישה בניפוח עצמי עד כמה את מוכשרת ועל כמה כולם מרוצים מהעבודה שלך ועל כמה המלצות את מקבלת ביום .... ושאפילו מפריעים לך ב-3 בלילה לנייד הפרטי. יופי את אוהבת את עצמך זה ברור

אבל ברגע זה גם אני רוצה להמליץ לך על כמה דברים

1.      תפגשי עם אנשים כשאת מלאה בביטחון עצמי ולא כשאת זקוקה לשבח את עצמך בלי סוף בפני הלקוח. תני ללקוח להגיע לבד למסכנה שאת שווה
2.      אם לקוח אומר לך שהוא רוצה זכוכיות בעיצוב שלו... תשמעי לו ותשימי לו זכוכיות גם אם לאחר מכן הוא יחליט שזה לא טוב לו. הלקוח הוא המחליט. לא את!
3.      אל תקבעי מראש אם יש לו תקציב לזה או לא.. יש לך מידע פנימי על חשבון הבנק שלי שלא ידוע לי עליו... לידיעתך.. לא רק שהיה לי תקציב לזכוכיות – גם היה לי תקציב למטבח היוקרתי הכפרי ... וברגע שזלזלת בנו ככה נחרץ גורלך... לא נחתום אצלך בכל מצב
4.      לא אפשרת לנו להתבונן על התוכנית וכל שנייה הורדת את הדגם למטה כאילו אנחנו נגנוב רעיון. מזכירה לך שאני באתי עם הרעיונות שלי ולא חידשת לי כלום.
5.      אל תמכרי מטבח כאילו את מוכרת ירקות בשוק הכרמל. "אם יש לך כרטיס חבר תקבלי הנחה וגם אם אין לך כרטיס חבר תקבלי הנחה".... אלוקים.. עד כמה היית נואשת למכור לנו!!???
6.      אל תשלחי את חברתך מהמשרד מולך לשלוח בפקס המלצות מזויפות.. זה לא עובד באמת
7.      כשבן אדם קם ואומר לך להתראות... לא משנה כמה מאוכזבת את שלא סגרת עיסקה. תהיי אצילית ותעני לו... הפנת לנו את הגב ולא התייחסת אלינו... זה היה מגעיל ולא מכובד.

יכולה להוסיף עוד מיליון המלצות

אחת שלא תקבלי... זה המלצה לחברים שלי
כל טוב
לקוחה מאד לא מרוצה