רשומה מתבקשת לאור כל מה שקורה בימים האחרונים בצרפת. כהיותי צרפתייה, עולה (כבר לא חדשה לאור הרשומה הזו:20) אני מרגישה צורך עז לכתוב על תחושותיי לגבי הדיבורים סביב עליה מסיבית מצרפת.
אני
חושבת שלאנשים כאן בארץ מאד קל לבוא ולהגיד : מה הבעיה? תעלו לישראל, עזבו
את הצרפתים להתמודד לבד עם עליית האיסלם, עזבו את כל אירופה להתמודד עם
הטרור הזה ואתם שיש לכם את מדינת ישראל: נצלו זאת: בואו בהמוניכם
וכאן אני אומרת: הלו! קל להגיד, קל לתת תחושה שהכל טוב ויפה אבל אולי גם תזהירו אותם שכאן לא באמת ארץ זבת חלב ודבש!!
לא
חברים! אני לא הולכת לירוק בבאר ממנה אני שותה. חלילה וחס. עליתי לארץ
מתוך אידיאולוגיה ולא מתוך פחד או בריחה והיו לי בזמנו כל שיניי בפי,
בלורית יפה על הראש וכל נעוריי.
אני
חייבת לציין שרשומה זו הולכת להיות רשומת קיטורים על החיים כאן בישראל.
חשוב אבל להבהיר שאני לא מעבירה ביקורת על אף אחד. לא מזלזלת באף אחד...
אני רק מביאה כאן בכתב איך הדברים נראים כשאתה מגיעה ממדינה אחרת וחווה
"הלם תרבות". יש שיגידו: מה את רוצה : את לא היחידה שחוותה את זה, יש
שיגידו מה את מתלוננת תגידי תודה שלא עלית עם העלייה של קיבוץ גלויות...
אני אומרת תודה.. שוב אני לא מקנאה באותם אנשים ולא משווה לאותה תקופה
ולאותו קושי בכלל.
אני רק רוצה להביא כאן נקודת ראות שלי כצרפתייה שמכירה את האנשים שנאלצים היום לעזוב את צרפת מתוך "חוסר ברירה".
נכון, אומרים שיהודי צרפת עמידים, שיש להם נכסים בארץ ובחו"ל ושהם באים לפה ליהנות מהחוף באשדוד ובנתניה. האומנם??!!
על מנת לעלות לארץ מתוך רצון חופשי ומלא צריך לדעת מול מה אתה עומד. צריך לשבת ולהכין רשימה מה נגד ומה בעד.
אז
קודם כל בוא נשבור את המיתוס הזה שהצרפתים מיליונרים!! הצרפתים לא
מיליונרים. הרבה חיים בעוני רב, הרבה גרים בשכונות עמידר (של צרפת) וזה
כמו כל דבר בעולם, למי שיש חוש לעסקים – הוא מצליח ולמי שטוב יותר בעבודת
ידיים.. מצליח בתחומו. אז אם נתמקד על אפשרות קיום בישראל, בוא נודה שנכון
להיום, אפילו לישראלי צברי קשה לחיות כאן, אז תדמיינו מה תחושתו של אדם
בגיל 60 שהשאיר מאחוריו עסקים, מקצוע, ושלא שולט בשפה העברית. ממה יחיה?
חסכונותיו? סל קליטה? 700 ₪ חד פעמי?
אז אם היהודים הצרפתים לא עולים לישראל על מנת להתעשר.. אז למה כן?
ביטחון?
בוא נודה שממש אבל ממש לא בטוח יותר לחיות בישראל. הרי גם לנו כאן בישראל
יש מנה גדושה של ערבים, אם זה ערביי יפו, ערביי עכו או כל אזור אחר בארץ.
לא נכנסת בכלל כאן לעניין "אבל יש כאלה שבסדר"... או אז יש כאלה שהם
בסדר... so what? אותה טענה אפשר להגיד על ערביי צרפת.
אבל
לנו יש צבא ועבור מה להילחם! נכון... אבל גם צבא שלוקח לנו את מיטב בנינו
בגיל כה צעיר, עוד טרם הספיקו להבין מהם החיים באמת. מלחמות.. מבצעים... כל
אלה ועוד... הם מילים מחוקים מהלכסיקון של יהודי צרפת.
ושלא
תתבלבלו – יהודי צרפת הם אנשים מאד מאד מסורתיים. נכון : הם הולכים לבית
כנסת בשבת ברכב... מצחיק! אבל בפנים בלב המשמעות של להיות יהודי זה דגל שיש
להילחם עבורו. אני מבטיחה לכם שיש כאן הרבה ישראלים ששכחו מההיא המשמעות
של "להיות יהודי". כשאנו רואים תמונות של "מוזרה" אחת שמחרבנת על דגל
ישראל... או כשאנו רואים "מוזרה" נוספת (לא אציין את שמה אבל נגדיר אותה
לסוסה מכוערת עם טלטלי כיבסה וגם שרה) שמעדיפה לשיר בפני העם הפלסטיני מאשר
בפני המתנחלים אני שואלת את עצמי לאן הלכה המחויבות שיש למשל לדרוזי עבור
ישראל... השוואה קשה אני יודעת... אבל היא קיימת ויש להזכיר אותה בכל
הזדמנות.
כשאנו
חיים במדינה, שראש הממשלה נוסע להפגנה ענק באותו יום 11/1/15.... וקורא
לכל יהודי צרפת לעלות לישראל כי כאן הבית שלהם... אני מרימה גבה ותוהה איך
בדיוק מחלק הבטחות לטפל ביהודי צרפת כשבקושי מסוגל לטפל באזרחי ישראל...
כש% גדול של אזרחי ישראל אין בית וגרים אצל אבא ואימא... כשיש מצוקת דיור..
מצוקת מסגרות לילדים שלנו, מצוקות... מצוקות.. מצוקות... הוא ממשיך
להבטיח! קודם כל תקים ממשלה עמידה, איתנה... שלא מתפרקת כל 24 חודשים כי
בדרך הזו אזרחי ישראל לא מסוגלים להמשיך לחיות.
התבוללות?
הצחקתם אותי... מישהו שכח את החתונה הכה מתוקשרת של אותה יהודיה עם הערבי
דווקא במהלך צוק איתן? היא לא היחידה.. וזה לא רק בצרפת, או בכל מדינת חוץ.
זה כאן.. וזה הרבה ...
אז
למה יעל כן עלית לארץ קיבינימט!! נכון. לא אשקר. יש כאן דברים טובים ..
ולא רק הים של נתניה!! פעם הייתי עונה שיש את התחושה הזו של שייכות.. היום
אני אומרת שלא... חברים התחושה הזו של שייכות כבר לא קיימת. העם שלנו כל כך
מפוצל, כל כך בתוך מלחמה פנימית שאין דבר כזה שייכות. אפילו אחדות היא
מילה גסה. עובדה: הפגנות של השמאל הקיצוני במהלך מבצע צוק איתן. מבחיל!
אני
חייבת לציין שיחסית מצבי טוב. יש לי פרנסה טובה... קורת גג.... אני מחנכת
את ילדיי במסורת יהודית למרות הקושי שאני מתחילה להרגיש סביבי. כן חברים
קשה להגיד לילד בין 12 אתה לא הולך לטיול צופים שם מדליקים מדורות ביום
שישי בערב... או לא בני אתה לא יכול ללכת לחבר X
הזה לישון כי הם לא אוכלים כשר. כשאני חוויתי את זה בצרפת, היה ברור לי שיש
לי חברים שאליהם אני יכולה להגיע... ואלה שלא.. זה היה ברור. קו ההפרדה
היה ברור... הם לא יהודים ואנחנו כן... מתקשה קצת להסביר את זה... כי אני
יודעת שמולי יש אנשים חילונים או צברים ושלא מסוגלים להבין את זה גם אם
איהנה ברורה מאד. הערכים שלי חשובים, לא בהכרח חשובים למישהו אחר... ואין
לי בעיה עם זה... הבעיה היא כשאתה מאלץ מישהו לעלות לארץ בהשליה שהערכים
שלו.. הם הערכים של תושבי ישראל. והם בכלל לא.. ולאט לאט הפער הזה גדל.
השוני מתרחב. ואתם יודעים מה, ארחיק לכת. יש כיום שיגידו שאני סתם
פרנואידית, אבל אני יכולה להבטיח לכם שאם לא נחזור לערכים ההם של היהדות...
צרפת של שנת 2015 היא ישראל של שנת 2050. ישראל מתבוללת, ישראל שהאסלאם
עלה על היהודים או על הערכים היהודים.
אז
אסכם כי יש עוד כל כך הרבה נושאים חברתיים בישראל שהם שונים ממה שיהודי
צרפת מצפים. והכי חשוב : אני חושבת שהגיע זמן להפסיק להיות צבועים... כל
אלה ששואלים : אבל למה אתה לא חוזר/עולה לישראל....
חשוב להודות : כאן לא גן עדן!!
נ.ב:
לכל המגיבים המזדמנים שהולכים לנסות לקטול אותי : לא – אני לא יורדת
מהארץ.. לא אני לא חוזרת לצרפת... בחרתי להיות כאן.. לטוב ולרע.. ומותר לי
לקוות שזה יהיה לטוב! ולקטר כשכל הסימנים מראים שזה הולך להיות רע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה